סיפור הקהילה מראשיתה
1939-1623

ההתיישבות היהודית בטומאשוב לובלסקי  החלה בשנות ה-20 של המאה ה-17 ונוצרה מאיחודם של 2 כפרים מקומיים "יליטוב" "ורוגוז'נו".

היהודים הראשונים במקום עסקו בעיקר במסחר בבקר ,באריגים ,במשקאות חריפים ובמלאכה זעירה.

חברי הקהילה השתייכו בדרך כלל לזרם החסידות והיו מחולקים לפי חצרות ואדמורויות שהיו מקובלות באותה עת בפולין.

בפרעות חמלניצקי המכונות גם  גזירות ת"ח ות"ט ,שהתרחשו בשנים 1648-49 הייתה טומאשוב אחד ממוקדי הפרעות ,ויהודים רבים נרצחו ואחרים גורשו או ברחו והקהילה כמעט וחוסלה לחלוטין.

רק כעבור כ-100 שנים חזרה הקהילה לממדים שלפני הפרעות ,ובאמצע המאה ה-18 מנתה הקהילה כ-800 נפש. בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה כ-3,700 נפש ,וערב מלה"ע השנייה מעל 6,000 נפש ,כ-55% מכלל האוכלוסייה בעיירה.

עד שנת 1915 הייתה טמאשוב תחת שלטון רוסיה הצארית אשר לא פעל לקידום האזור לרבות טומאשוב.

עד שנת 1915 היה בקרבת טומאשוב בסיס קוזקים גדול של צבא הצאר ,ואנשי הצבא עשו את קניותיהם בטומאשוב . רכישת האספקה השוטפת של הבסיס נעשתה אף היא בטומאשוב וזה פרנס משפחות רבות מקרב הקהילה במשך תקופה ארוכה.

בשנת 1915 כבשו האוסטרים  והגרמנים את האזור לרבות טומאשוב מידי הרוסים

ומינו מועצת עיר חדשה בראשות יהושע פישלזון (לימים התמנה לראש היודנרט ב-1939 ונרצח בידי הגרמנים ב-1942 עקב סירובו להעביר רשימת יהודים לטרנספורט). חברי הקהילה סבלו ממצב כלכלי קשה עד כדי חרפת רעב ,וחברות הצדקה והגמ"ח פעלו ככל יכולתן לסייע לכל הנצרכים.

בין שתי מלחמות העולם –

בתום המלחמה העולמית הראשונה- 1918 – נטלו הפולנים את השלטון לידיהם ,אך עד להתבססותו  עברה על הקהילה תקופה קשה. הכוחות ששחררו את טומאשוב והסביבה נהגו בחברי הקהילה באלימות ,בזזו ופגעו ביהודים ,קיצצו פאות וזקנים ברחובות העיירה.

בתקופת מלחמת פולין-רוסיה בשנת 1920 ,פלשו לטומאשוב כוחותיו של הגנרל האוקראיני בולאק בלחוביץ וגם הם פרעו ביהודי הקהילה ,בזזו ,אנסו נשים ואף

רצחו. הם הטילו מס חד-פעמי (קונטריבוציה) גבוה על הקהילה בגובה 10,000 מארק. הכומר המקומי יוליאן בוגאשק סייע רבות בהגנת היהודים ואף נתן להם מסתור בביתו.

בני הקהילה בטומאשוב המשיכו לשמור על אורח חיים דתי כבעבר ,אך לאט לאט החלו לחדור ולהתבסס רוחות הציונות והמפלגות הארץ ישראליות .בעיר הוקמו סניפים של מרבית המפלגות ותנועות הנוער הציוניות והתפתחה פעילות ערה ביותר של בני הנוער. צעירים לא מעטים מטומאשוב הוכשרו ועלו בעליות של שנות ה-30.

בשנות ה-30 החלו גם לנשב רוחות רעות והאנטישמיות בטומאשוב הלכה וגברה, וכפועל יוצא גברה האלימות נגד יהודים ונגד בתי-כנסת וחנויות ובתי עסק של יהודים.