חינוך ותרבות
חיי הרוח בעבר

השלטון הרוסי לא פעל לקידום האזורים הכבושים שהיו תחת שלטונו ,וכך גם נהג בטומאשוב. נציגי הצאר מנעו ככל האפשר חדירה של השכלה וקידמה לאזורי שליטתם. מוכר מקרה שראשי הקהילה ביקשו להקים ספרייה ופנו לשלטונות אך נענו בסירוב .

חלק מההתנגדות ומהעיכובים לקידום החינוך נגרמו ע"י גורמים בקרב הקהילה היהודית שהתנגדו באופן עקרוני להרחבת ההשכלה ובפרט בתחום הציוני.

בסמוך לשנת 1910 החלה התעוררות חברתית ותרבותית והחלו לנשוב רוחות קידמה. לעיירה הגיעו מספר בעלי מקצועות חופשיים והקימו קבוצת תיאטרון והעלו הצגה בשם "באבע יאכנע".

בשנת 1911 הייתה טומאשוב בין ראשוני הקהילות היהודיות בפולין שהקימה אגודת ספורט לטובת בני הנוער היהודים.

בשנת 1915 (כשנה לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה) כבשו האוסטרים את טומאשוב מיידי הרוסים ועם כניסתם התרחב חופש הפעולה של הקהילה היהודית ,והחלו להתארגן ארגונים ומסגרות פעולה שונות –ציוניות ואחרות. (פועלי ציון ,צעירי ציון ,בונד וכו')

 

בין שתי מלחמות העולם –

במסגרת ההתארגנות החליטו חברי תנועת המזרחי להקים בי"ס עברי מודרני אשר יקנה ידע כללי בשילוב עם לימודי קודש וכן ילמד את השפה העברית והרעיון הציוני.

בשנת 1918 הוקם בית-הספר "מזרחי" (יסודי) בשני חדרים. למנהל ביה"ס מונה חיים יוסף לרר והמורה לעברית היה גיטלין. לרוע המזל נשרף ביה"ס באותה שנה במסגרת שריפה גדולה שכילתה כ-80% מבתי היהודים בעיירה.

לאחר מאמץ גדול נפתח מחדש ביה"ס בביתו של הירש וינדר. בתקופת מלחמת פולין רוסיה (1920) עבר ביה"ס משבר נוסף עקב עזיבת מורים ומחסור בכספים. אך גם תקופה קשה זו חלפה וביה"ס הלך והתפתח ומספר התלמידים הגיע ל-150.

בשנת 1926 שונה שם ביה"ס ,עקב אילוצים פוליטיים ,ל "תורה ודעת" ובשנת 1929 החליטה הנהגת המזרחי לשנות את שמו ל "יבנה".

בבית הספר למדו בנים בלבד והשפה הייתה אידיש. הבנות נשלחו לביה"ס הפולני שם לימדו בשפה הפולנית (לכן דיברו הבנות פולנית טובה יותר מהבנים וזה סייע להן בתקופת המלחמה).

בשנת 1938 נפתח גן ילדים בצמוד לביה"ס ושהו בו 40 ילדים.

תלמידים שרצו להמשיך בלימודים בתיכון ובאקדמיה ,נאלצו לנסוע לערים הגדולות

למברג(לבוב) ,לובלין וגם לוורשה ולקרקוב הגיעו.

בסוף שנות העשרים הקימו גם בי"ס לבנות "בית יעקב" ,וגם "תלמוד תורה" לילדי עניים ויתומים . מספר החניכים הגיע ל-100.

אך מרבית הצעירים המשיכו בנתיבים הישנים ,עולם הישיבות והכוללים ובהגיעם לבגרות הצטרפו לעיסוקי המשפחה.

בתחומי התרבות והספורט חלה גם התעוררות .הוקם מועדון ספורט "מכבי". הוקמה ספרייה ביוזמה משותפת של המפלגות הציוניות ומפלגת הבונד,ולכל זרם הוקצה אגף. בספריה התקיימו פעולות תרבות מגוונות ,הרצאות וחוגים וערבי הקראה ושירה

תיאטרון : הוקם חוג לדרמה ע"י עו"ד סובול ,דר" אידל גרזון ומאיר בוים וכן השתתפו חיים מיכאל הורן ,אברהם קנופ ,נחום שולדינר ואחרים. הקבוצה העלתה הצגות רבות כגון :"ליל הסדר" ,"לבבות רצוצים" ,"בחור ישיבה" ,"טוביה החולב" ,"המלך ליר היהודי" ועוד-ועוד.

עיתונות – כבר ב-1918 נוסד שבועון באידיש בשם "טומאשובער וואכנבלאט" שראה אור עד 1931. את מקומו תפס שבועון אחר "טומאשווער ווארט" שהופיע עד 1938.